המומחיות של עמותת אשכולות

עמותת אשכולות מלווה מדי יום מאות מטופלים ומשפחות, כולל חולים עם אי ספיקת לב מורכבת –
באשפוז ובקהילה. אנחנו מסייעים ב:

• התאמת קרדיולוג מומחה בהתאם לגיל, מצב רפואי, אזור מגורים וכיסוי ביטוחי.
• בחירת בית חולים או מרפאה מתאימים (מרפאות אי ספיקת לב, מרפאות קצב, שינה ועוד).
• איתור בדיקות חסרות בתהליך האבחון – BNP, אקו מאמץ, הולטר, בדיקת שינה ועוד.
• זירוז תורים וקידום תהליכים רפואיים בזמן החמרה.
• הכוונת המשפחה – מה חשוב לשאול, מה דחוף, ומה ניתן לעשות בבית.

מהי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)?

אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF), הידועה גם כאי ספיקת לב דיאסטולית, היא מצב שבו
חדרי הלב נעשים נוקשים ואינם מצליחים להתרפות כמו שצריך. התוצאה: הלב מתקשה להתמלא בדם
בזמן הדיאסטולה, גם כאשר יכולת ההתכווצות (השאיבה) נשארת תקינה.

מבחינת המטופל – למרות שמקטע הפליטה (EF) נראה תקין בבדיקת אקו, הלחצים בתוך הלב ובריאות
עולים, והדבר מתבטא בקוצר נשימה, עייפות, גודש ובצקות.

ההבדל בין HFpEF לבין אי ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת (HFrEF)

מדובר בשתי צורות שונות של אי ספיקת לב, עם מנגנון פגיעה שונה – ולכן גם דגשים טיפוליים שונים.

הבדלים עיקריים בטיפול בין HFpEF ל-HFrEF

ב-HFpEF הדגש הוא על הורדת עומסים ואיזון מחלות הרקע: טיפול ב־SGLT2,
משתנים לגודש, איזון לחץ דם, ירידה במשקל וטיפול בדום נשימה בשינה ופרפור פרוזדורים.

ב-HFrEF הטיפול מבוסס על "טיפול מרובע" שמטרתו גם לשנות את מהלך המחלה:

• מעכבי ACE / ARB או ARNI (למשל: אנטרסטו) – לשיפור תפקוד הלב.
• חוסמי בטא במינון מותאם – להקטנת עומס ולשיפור תפקוד.
• MRAs (ספירונולקטון / אפלרנון) – להפחתת תמותה ואשפוזים.
• SGLT2 – מפחיתים אשפוזים ומשפרים תסמינים.
• במקרים מתאימים – התקנת קוצב דו־חדרי (CRT) או דפיברילטור (ICD).

לכן, האבחנה המדויקת בין HFpEF ל-HFrEF חשובה, משום שהארכיטקטורה הטיפולית שונה, והטיפול
צריך להיות מותאם אישית לכל מטופל.

מה קורה בלב? – הסבר פתופיזיולוגי

ב-HFpEF שריר הלב נעשה נוקשה ועבה יותר, לעיתים בעקבות יתר לחץ דם ממושך או תסמונת מטבולית.
הלב מתקשה להרפות בזמן המילוי, ולכן:

• נפח המילוי קטן – פחות דם נכנס לכל פעימה.
• הלחץ בעלייה השמאלית עולה – מה שגורם לגודש בריאות.
• במאמץ קטן יחסית הלחצים עולים מאוד והמטופל מרגיש קוצר נשימה.

לעיתים קרובות מתלווה לכך דלקת מערכתית כרונית (השמנה, סוכרת), פגיעה בתפקוד האנדותל בכלי הדם
ותפקוד לא תקין של העליות – כולל נטייה לפרפור פרוזדורים.

תסמינים של אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

• קוצר נשימה – במיוחד במאמץ או בשכיבה.
• עייפות וחולשה – ירידה ביכולת לבצע מאמץ שהיה קל בעבר.
• נפיחות ברגליים, בקרסוליים, בכפות הרגליים ולעיתים בבטן.
• עלייה מהירה במשקל עקב הצטברות נוזלים.
• דפיקות לב או תחושה של דופק לא סדיר (במיוחד בפרפור פרוזדורים).

גורמי סיכון ל-HFpEF

HFpEF נגרמת לרוב מצירוף של מספר מצבים רפואיים הגורמים לנוקשות של שריר הלב:

• יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) – הגורם השכיח ביותר.
• הזדקנות – שכיחות גבוהה יותר בגיל המבוגר ובעיקר בנשים.
• סוכרת ותסמונת מטבולית.
• השמנת יתר, במיוחד השמנה בטנית.
• מחלת לב כלילית (היצרויות בכלי הדם של הלב).
• פרפור פרוזדורים.
• מחלות מסתמי הלב.
• מחלות כליה כרוניות.
• דום נשימה בשינה (OSA).

אבחון אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

1. היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית

הרופא בודק את התסמינים (קוצר נשימה, בצקות, עייפות), עובר על מחלות הרקע
(יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה) ומחפש סימני גודש בבדיקה גופנית.

2. אקו לב

אקו לב הוא כלי מרכזי באבחון HFpEF. בדרך כלל נראה:

• מקטע פליטה (EF) תקין או קרוב לתקין.
• עיבוי של חדר שמאל (היפרטרופיה).
• הגדלה של העלייה השמאלית.
• מדדים לדיספונקציה דיאסטולית (למשל יחס E/e' מוגבר).
• לעיתים עלייה בלחץ ריאתי.

כאשר קוצר הנשימה מופיע בעיקר במאמץ, ניתן לבצע אקו מאמץ כדי לראות איך
הלחצים בלב עולים בזמן פעילות.

3. בדיקות דם – BNP / pro-BNP

בדיקות אלו מודדות חלבונים המופרשים מהלב במצב של מתח וגודש. רמות גבוהות תומכות באבחנה
של אי ספיקת לב. לא כל קופות החולים מבצעות אותן באופן שגרתי.

בדיקות נוספות

• אלקטרוקרדיוגרמה (EKG) – להערכת קצב הלב והפרעות קצב.
• צילום חזה – להערכת גודש ריאתי והגדלת צל הלב.
• מבחן מאמץ – להערכת היכולת הגופנית.
• הולטר לב – לאיתור הפרעות קצב, במיוחד פרפור פרוזדורים.
• בדיקת שינה – בחשד לדום נשימה בשינה.

טיפול וניהול אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

המטרה בטיפול היא להפחית תסמינים, למנוע אשפוזים חוזרים ולשפר את איכות החיים.
אין כיום טיפול שמרפא HFpEF, אך ישנם טיפולים שמפחיתים את העומס על הלב ומשפרים את התפקוד.

1. תרופות

מעכבי SGLT2

תרופות כמו Jardiance (ג'רדיאנס) ו-Forxiga (פורסיגה)
פותחו במקור לסוכרת, אך מחקרים הראו שהן מפחיתות אשפוזים עקב אי ספיקת לב – גם אצל חולים ללא סוכרת.

מעכבי קולטן למינרלוקורטיקואיד (MRAs)

לדוגמה: Spironolactone (ספירונולקטון).
תרופות אלו מסייעות להפרשת נתרן ומים, מפחיתות בצקות וגודש ודורשות מעקב אשלגן ותפקודי כליה.

תרופות משתנות (דיורטיקה)

לדוגמה: Furosemide (פוסיד). מטרתן להפחית עודפי נוזלים, להקל על קוצר נשימה ובצקות.

תרופות להורדת לחץ דם

כאשר יש לחץ דם גבוה, חשוב לאזן אותו היטב באמצעות:

• מעכבי ACE ו-ARBs (Ramipril, Losartan, Valsartan).
• חוסמי בטא (Bisoprolol, Carvedilol, Atenolol) – מסייעים גם בטיפול בפרפור פרוזדורים.
• חוסמי תעלות סידן (Amlodipine, Lercanidipine).

תרופות לירידה במשקל – אגוניסטים ל-GLP-1

בחולים עם HFpEF והשמנת יתר (BMI מעל 30) תרופות כגון
Semaglutide (סמגלוטייד) עשויות לשפר את איכות החיים על ידי ירידה במשקל,
הפחתת עומס על הלב ושיפור יכולת המאמץ.

טיפול בדום נשימה בשינה

במקרים של נחירות קשות, יקיצות רבות ועייפות ביום, בדיקת שינה וטיפול (למשל CPAP)
יכולים לשפר לחץ ריאתי, תסמיני אי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים.

2. שינויים באורח החיים

• תזונה דלה במלח – לרוב 2–2.5 גרם מלח ביום, בהתאם להנחיית הרופא.
• פעילות גופנית מותאמת – הליכה ופעילות מתונה לאחר אישור קרדיולוג.
• ירידה במשקל – במיוחד בהשמנה בטנית.
• הפסקת עישון – צעד קריטי לשיפור זרימת הדם.
• הגבלת נוזלים – לעיתים 1.5–2 ליטר ליום, לפי הוראת רופא.
• הימנעות מתרופות ממשפחת NSAIDs (נורופן, אדוויל) ללא התייעצות.

סיבוכים אפשריים

• אשפוזים חוזרים עקב החמרה בגודש וקוצר נשימה.
• פרפור פרוזדורים כרוני או התקפי.
• יתר לחץ דם ריאתי.
• החמרה בתפקודי הכליות.
• ירידה מתמשכת ביכולת התפקודית ובסבולת במאמץ.
• עלייה בסיכון לתמותה – גם כאשר EF תקין.

פרוגנוזה – מה צפוי למטופל?

הפרוגנוזה ב-HFpEF תלויה בגיל, במחלות הרקע, באיזון לחץ הדם והסוכרת, במשקל הגוף,
בנוכחות דום נשימה בשינה ופרפור פרוזדורים ועוד. עם זאת:

• במקרים רבים ניתן לייצב את המצב ולהפחית משמעותית את מספר ההחמרות.
• שילוב של טיפול תרופתי נכון, ירידה במשקל והפסקת עישון משפרים בצורה ברורה את איכות החיים.
• מעקב צמוד ומדדים מהבית מאפשרים לזהות החמרה מוקדם – לפני צורך באשפוז.

מתי לפנות לעזרה רפואית?

מעקב עצמי בבית

חלק חשוב מאוד מהטיפול ב-HFpEF הוא מעקב יומיומי של המטופל והמשפחה:

• שקילה כל יום או יומיים, באותה שעה ועם אותם בגדים.
• מדידת לחץ דם ודופק במד איכותי.
• מעקב אחר סטורציית חמצן במידת הצורך.
• רישום מסודר של כל המדדים במחברת או בטבלה והבאתם לביקור אצל הרופא.

זקוקים להכוונה או עזרה?

איך להגיע מוכנים לרופא?